סולימאן נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

פסק דין

1.בפניי ערעור בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981. המערערת טוענת כי היה על המשיב לכבד מספר שיקים שסורבו ביום 30.12.10 בחשבונה, מאחר והמערערת שלחה למשיב פקס ביום 29.12.10 בו היא ביקשה לא להחזיר שיקים ללא שיתנו לה הודעה מראש, מכיוון שהיא אמורה להפקיד כספים לחשבונה ביום ראשון, 2.1.11.

2.המערערת טוענת כי ביום 30.12.10 הפקיד אביה ואחיה בחשבון סכום של 6,800 ₪, לכן היה על הבנק להימנע מלסרב את השיקים שסורבו ביום 30.12.10. יתרה מכך, ביום 2.1.11 היא הופקד בחשבונה סכום נוסף של 11,700 ₪, כך שהיא עשתה את המוטל עליה לטענתה כדי לכסות את השיקים שזמן פרעונם היה 30.12.10, ולכן מנוע היה הבנק לשיטתה להחזיר את השיקים.

3.המשיב טוען בתגובתו מספר טענות מקדמיות, הראשונה שהערעור לא מנוסח בהתאם לתקנות שיקים ללא כיסוי, שהתצהיר שצורף אינו של המערערת אלא של אביה, וכי המערערת לא פנתה למשיב טרם הגשת ערעור זה על פי המתחייב בתקנות שיקים ללא כיסוי.

4.לגופו של עניין טען המשיב כי הוא לא היה מחויב לכבד את השיקים שנמשכו מחשבון המערערת ביום 30.12.10. למערערת לא היתה מסגרת אשראי כלל וכלל בחשבון, והיתרה בחשבונה ביום 30.12.10 לא אפשרה כיבוד כל השיקים שנמשכו באותו יום, 11 שיקים במספר, ולכן השיקים סורבו כדין. המשיב טוען כי אינו מחויב לפעול בהתאם לדרישתה החד צדדית של המבקשת כפי שביקשה בפקס מיום 29.12.10.

5.היום התקיים דיון בפניי בו שמעתי את טענות ב"כ הצדדים.

6.מעיון בדפי החשבון שצורפו לערעור עולה כי יתרת חשבונה של המערערת ביום 29.12.10, עמדה על סך 4,036 ₪ בחובה. סכום כל השיקים שנמשכו מחשבון המערערת ביום 30.12.10 עמד על 7,230 ₪. לחשבונה של המערערת הופקד ביום 30.12.10 בשתי הפקדות שונות סך של 6,800 ₪.

במצב דברים כזה היתרה בחשבון המערערת ביום 30.12.10 לפני משיכת השיקים בסך 7,230 ₪, ולאחר ביצוע ההפקדות לחשבונה עמדה על 2,764 ₪ בזכות.

אם כך עולה שאותה יתרה בסך 2,764 ₪ בחשבון העו"ש של המערערת באותו יום לא אפשרה כיבוד כל השיקים שנמשכו מחשבון המערערת בסך של 7,230 ₪.

בהתחשב באמור לעיל, וכן בהתחשב בעובדה כי למערערת לא הייתה מסגרת אשראי כלל וכלל, הרי לא היה כיסוי מספיק לכל השיקים שנמשכו באותו יום, ובדין סורבו ע"י המשיב חלק מהשיקים שנמשכו ביום 30.12.10.

7.אין מחלוקת כי המערערת שלחה אכן פקס למשיב ביום 29.12.10 ובו היא ביקשה לא להחזיר שיקים ללא שהם מודיעים לה מראש. הודעה חד צדדית זאת אין בה כדי לחייב את המשיב כלל וכלל, לפיכך המשיב לא היה מחויב להודיע למערערת, או לקבל את הסכמתה, טרם החזרת השיקים שלא היה להם כיסוי.

8.בסעיף 5 לתשובת המשיב צוין כי המשיב כיבד שיק ע"ס 3,800 ₪ ביום 29.12.10 לפנים משורת הדין ועל אף שלא היה לו כיסוי. ב"כ המערערת טוען בדיעבד כעת כי לא היה על המשיב לעשות טובה למערערת ולכבד את אותו שיק ביום 29.12.10, ועדיף היה מבחינתה של המערערת שהמשיב יסרב את אותו שיק ויכבד שיקים אחרים במקומו ביום 30.12.10.

אין לקבל טענה זו היות והמערערת אינה רשאית לבחור לעצמה אלו שיקים יכובדו ואלו יסורבו לפי נוחותה ובחירתה, והיה עליה לדאוג כי בכל עת יהיה כיסוי לכל השיקים שנמשכו מחשבונה, לפיכך אין לבוא למשיב בטענות שהוא כיבד שיק אחד ביום 29.12.10 ולא כיבד שיקים אחרים ביום 30.12.10.

גם אם המשיב כיבד שיק אחד שלא היה לו כיסוי, אין הדבר מצמיח חובה על המשיב להמשיך ולכבד שיקים ללא כיסוי כשמסגרת האשראי המאושרת אינה מאפשרת זו.

9.באשר להפקדות שבוצעו בחשבונה של המערערת ביום 2.1.11, אין בהם כדי להטיל חובה רטרואקטיבית על המשיב לכבד שיקים שנמשכו מחשבון המערערת שלושה ימים לפני כן. הפקדות בדיעבד אינן מחייבות את הבנק לכבד שיקים שנמשכו בעבר, ואילו חפצה המערערת כי כל השיקים בחשבונה יכובדו, הייתה צריכה לבצע את ההפקדות בסכום מתאים ומספיק עובר לזמן פירעונם של השיקים, או ביום הפירעון, ובוודאי לא שלושה ימים לאחר מכן.

10.המסקנה מכל האמור לעיל היא כי המשיב לא היה מחויב לכבד את השיקים שסורבו ביום 30.12.10, וכי המשיב פעל כדין בעת שסירב שיקים אלו.

11.לאור המסקנה לעיל, אינני מוצאת צורך להתייחס לטענות הסף של המשיב בתגובתו.

12.לסיכום, אני דוחה את הערעור ומחייבת את המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.